פנינה אל / חבלי לידה |
אני פורשת כנפיי על לילותיי
מתרוממת דווקא בחסות החשיכה
הצלילים נמוגים
כשצללים מופיעים
והנר נרעד לו בעדנה.
אני לוחשת מילותיי אל דפים ריקים
כמו היו אוזן כמהה
זעקתי בדיו נכתבת
וקולי לא נשמע
השלכת מעל הכל מכסה.
היידהו הדפים ביום מן הימים
או שמא יצאו לאור חמה
התקרא אותם העין
היבין אותם הלב
הימצאו אוזן חפצה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|