|
ערב.
רוח נושבת קרירה מעלי.
נמצא בעוד יום בתוך שורותיי
לפני בוא הערב.
מקווה,
עצב כלוא. שיעבוד נצחי.
לרגש הקר של הגיון מוחי.
אך שוב מקווה.
געגוע.
רגש לועג לי חולשה ברכות
מוכרח להיכלא כדי לזכות בחרות
שלא אתגעגע.
סהרורים של יום ערב.
|
|
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.