|
ערב.
רוח נושבת קרירה מעלי.
נמצא בעוד יום בתוך שורותיי
לפני בוא הערב.
מקווה,
עצב כלוא. שיעבוד נצחי.
לרגש הקר של הגיון מוחי.
אך שוב מקווה.
געגוע.
רגש לועג לי חולשה ברכות
מוכרח להיכלא כדי לזכות בחרות
שלא אתגעגע.
סהרורים של יום ערב.
|
|
|
"אז... אתה הולך
לקנח את האף?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.