זהר פלד / עד קץ הימים |
אני אחזיק לך את היד
ואת תלחשי על אוזני.
בואי נלך ונכיר
מקומות מוזרים במרחק
שם חיים חלומות ילדותי.
בואי נשכב כאן בחושך
ונחלום על ימים אחרים.
בואי איתי למחוזות הדמיון
בואי איתי ואבנה לך ארמון
בו צבעים וצלילים וצורות ומילים
הם קירות ורצפה ותקרה,
והכל מתערבב
והכל משתלב
ופושט ולובש לו צורה.
בואי נאהב עד קץ הימים
שלום, אני זהר, מאד נעים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|