רן שליין / דם אדם |
הם רצו שנשיר, אז צרחנו
את הנשמה הכאב והשכול
הם רצו שנרקוד אז רקדנו
על קברי ילדים רבים כמו החול.
הם חלמו על פרחים וגן עדן
לא ראו אמהות בוכיות
הם רצו רק גגות ופת לחם
אז רצחו ילדים במאות.
הם רצו להיות שם למעלה
בשלטון או בבית הקברות
ילדי הקט אז דרש למה ?
כשנקטף עוד פרח נדלקים עוד נרות
הם רצו שנרקוד אז רקדנו
בכל כוחנו רמסנו בתים
הם רצו שנשיר אז שרנו
שירי אהבה ושפיכת דמים.
הם רצו שנחלל אז חיללנו
בחליל ואת כבוד האדם.
הם רצו שנביט אז היסטנו
מבטנו מראות את סבלם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|