הערב
בעודי שוטפת את הכלים
שנערמו בכיור בימים האחרונים
הכתה בי ההכרה הזו
שאני כבר מבוגרת.
הנה, בגיל עשרים
אני עומדת במטבח
של הדירה שלי
ושוטפת כלים. והבנתי פתאום
שמעכשיו זה תמיד יהיה ככה,
אולי לא לבד כמו היום
אבל
אני תמיד
אשלם חשבונות חשמל
אעשה קניות בסופר
אבשל ארוחות ערב
ואשטוף כלים לאחריהן
ולא
זה לא נורא
לפחות לא בגיל כזה,
כשהכלים עוד מספרים סיפורים
כמו כוס הקפה ההיא
של הבחור שישן כאן לפני שני ערבים,
ואין לי בעיה לשטוף כלים
לפחות לא בעשר שנים הקרובות
אבל
לחשוב שאעשה זאת
עד סוף חיי נראה לי
עצוב.
זה פשוט נראה
כאילו שום דבר מרתק
לא יקרה
בחיים שבהם כל הזמן צריך
לדאוג לשטוף את הכלים
הנערמים בכיור. |
