עם דם על הפנים,
את תישארי.
כמו רובנו.
תמשיכי להסתכל,
להסתכל לי בעיניים,
ואני לא יודע אם את נהנית כמוני,
אבל זה מרגיש טוב.
כל כך טוב.

עם דם על הפנים,
תנסי לרוץ.
כמו כולנו.
כל כך מבוהלת,
תמעדי ותיפלי,
ואז אני אגיע,
כמו בכל פעם אחייך אלייך.

ואני חייב להודות שעכשיו
אני רואה בך עוד משהו.
משהו יפה.
כשיש לך את הדם על הפנים,
שרק אני ואת יודעים מאיפה הגיע,
ועכשיו כשאני שוב מתקרב,
והנה את,
כמו בכל פעם,
אין לך עוד כח לרוץ.




הערה:
יש כמה יצירות שמדברות על אלימות, בעייה שלא שמים לב אליה, או
יותר נכון מתעלמים ממנה. אפילו לפעמים אם היא מופנית כלפינו,
ואני לא יודע למה. אם אנחנו מפחדים לתקן אותה, או סתם עצלנים.