קרוב,
רחוק או היכן שלא תהיי
אעצום לי את עיניי ואחלום...
גם בלילות הלבנים
אפרוט על מיתרייך כולם,
בקצות אצבעותיי
גם אשר יהיו קשים כבדים
וחדים כקלשונות.
אלטף...
על אף הדימום הקשה
והפצע הפתוח
אמשיך לגרד גם שכואב.
את לא תפסיקי
וגם לא אני.
כשיקרעו,
והאדרנלין יעצור מלכת
תדעי כי לא רציתי לפגוע
פשוט רוצה שתדעי.
עוצמת עיניים ובולעת
לקרבי או שמה לתוכי,
עוצמת את עיניי
בעפעפיים העיפו מלכת
מלטפת וחולמת...
והפצע עודנו נפתח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.