הנה ימים באים
ומבקש אני לומר
בשקט לך, מספר מילים.

כמה פעמים אמרתי לך
אני אוהב אותך?
כמה פעמים הבנתי
שהיופי רק בך?
והיום אני מצטער.
הכל היה שקר.
אשלייה קטנה ומתוקה
שסיפקה לי השראה
וכמעט הביאה לחטא ואבדה.

הרי אדיש אני כלפייך
ורוצה אני אותך
רק למעני,
יהיר ורע אני,
לא דאגתי לך
לא ביקשתי לנחמך -
לי, הכל רק לי!

כאן אני וכאן -
לא הייתה ולא נבראה היא
יש מאין
האהבה,
ביני ובינך
ואת, אני זוכר זאת,
היית אז חכמה,
אמרת לי:
"הנה ימים באים,
בשקט תאמר לי
מספר מילים".