מתחת לפני השטח משתררת דממה,
הכל נירקב שם למטה ניגמרת האמונה,
ועוד אחד שאיבד תקווה ועכשיו הוא יושב על האדמה,
כשמתחתיו החיים שהיו כשלו עכשיו נירקבים - אפשר לרגלו!
ומרחיבים עוד שטחים כי אין מספיק מקום לקבור עוד ועוד
"צמחים",
והשטחים גדלים ונשתלים עוד חיים,
והפרחים רקובים - גבעולים שחורים,
משקים בדמעות, ניקברו כל התקוות.
ומה האדם הקטן מבקש? קצת שקט מהמקום הרועש -
האדמה רועדת לנו מתחת לרגליים!
רחובות רועשים, אנשים קפואים, הכל מסתובב,
הכביש מתרטב מעוד גשם של דם שייקפא בדרך לשם -
לעוד גשם ועוד ברד המלווים בברקים, ברעמים בצרחות ובאימות!
אך הגשם לא מספיק להתייבש מן המכוניות והעננים משחררים עוד
טיפות.
מתחת לפני השטח, הטיפות ניספגות באדמה,
מתחת שוררת דממה, אך מעל לפני השטח, משתררת אימה!