מעולם לא הכרת עולם אחר
את פוסעת לבדך בחושך לא תחום
בנשימה שלעיתים נחטפת
מגששת דרכך מסביב
פתאום זעזוע:
כל אחת מידייך
ושתיהן
נוגעות פתאום במפסק.

האימה אופפתך-
הגילוי הוא נורא, אכזרית הבחירה
כי הקיר הוא רצוף מתגים...

(מי ערב לך שאור המנורה לא חזק
ולא יכך סנוורים?)

את נזכרת בפעם אחת, מאי אז
עת הבליח ברק אל החדר
ונדרת לחפש ונדרת להבין
וכעת- מפרה את הנדר!

מפחדת ממה שיצוץ שם לפתע
את פוחדת, פוחדת לבחור.
את פונה חזרה מן הקיר
מגששת דרכך לאחור-
טוב החושך מדעת קוים של מתאר
תנו לשמור את החדר שחור!