ערן נענע / הפעם הראשונה |
וזה כל מה שאני זוכר.
צחת עור עירומה
מתיישבת עלי
החדר
מתמלא באור קסום
שמתפשט לאזור חלציי.
הייתי מרגיש בתוכך
כל פסיק, כל כתם דיו
אם היית מכתב.
אם היית אדמה
הייתי אומר שאני יודע
איך מרגיש עץ.
אני נוסך חיוך טיפשי
עוצם עיניים מרוב חמימות.
ואת מעקמת הראש
ונושכת שפתיים.
זה כל מה שאני זוכר.
שנים אחר כך, אהרוס הכל
כשאתהה אם זו הייתה גם
הפעם הראשונה שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|