ג'ייק קופל / אותה |
טפף, דמעה נושרת בדום
בזמן הגיע עת הסתו
יום ראשון של סתו הוא זה
דופק ברוך על מפתן חלוני
מאוהב ...
עיני רוחי בגזרי תמונות
עוברות ללא סדר
מראות,
רואה דמויות מרצדות בחשכתי
כמעט וכבו
מהבהבות,
מגבשות את כל מה שהוא אני
המורכב מאין ספור דמויות וצלילים
הבוהים עצובים כנפש כרותה
ועת כל שמה אנוכי, ישותי,
ניבטת ניצבת נושמת - אותה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|