|
כמה רמה אהבתך
ודל לבי על שפתותיך
כי אם היית רוח סתיו
אזי... מה לי נותר?
ובהשתקפות הזוהרים
על נחל תשוקותיך
נשבה בי תוגתך
ונעשה לי קר
האם תמימות הצמרות
המרקדות עת ערב
ומלבינות את ערגתי
כדי לרפא מכאוב
אני שומרת אוצרות
הבוהקים אחרת
צרופים הקפד בשירתי
כדי להאיר בטוב
ושוב היית רוח כפור
ושוב גאה הלחן
והתנים באבלותם
היו לקול שני
את שמחתך אני אזכור
כדי לא ליפול לכעס
עד שימים בחוכמתם
יעידו מי אני. |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.