אביגיל נץ / שירה על נערה |
המסדרונות היו קודרים
אני חלמתי על הבית
והם דיברו על אלוקים
נגן קפוא פרט על עצב
ובבכיית המיתרים
ריקדו דמעות קינה ברצף
בחצרות האדמורים
תמונות של מגרשי השחר
ורביצות שאננות
שנים בם לא היה הדוחק
מפאת אותה מתירנות
אך את מעות הזמן פדיתי
בלכתך ובשובי
בעיר קדושה טמאה הייתי
בזכרונות אהבתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|