אביגיל נץ / ואז בא הרוח |
העיף רגשות באויר
ואני עוד אוספת
כמה נקודות
וכמה אותיות
וכותבת לו שיר
ואז בא השקט
עצם את עיניי
וקירב את שפתיו
ואני לו לוחשת
כשלבי מתרעד בין ידיו
ואז בא האושר
לבוש צעיפים לבנים
והוא עד אור בוקר
סיפר סודותיו הצפונים
אח"כ החשיכו בחדר
קירות וקולות חרישים
והוא בחכמת גן העדן
האיר כוכבים בנפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|