6.11.04

לתאר...
לתאר לעצמי בראשי את כל מה שעברתי היום.
זהו הדבר אשר אנסה לעשות עכשיו.
לא להגדיר!
לתאר...
כן, בדיוק,
לתאר...
איך שפסעתי על פניי חוף ים שוקק חיי אלמוות
וראיתי שמיים כה מדהימים עד כי התגובות יצאו באופן אוטומטי
בפה פעור!
נהניתי לבלוע כל בריאה לתוכי, לעכל, להזות אותה מכל הכיוונים
ולומר תודה.
השמיים תפסו חלק משמעותי כל כך בכל העניין כי הם היו בכל מקום
והם הציעו כל כך הרבה! עננים בכל מיני גדלים
ולפתע שליחי אור רצים להם
בוקעים מבין החריצים
וצובעים את השמיים בלי מכחול... בנשיפה
עננים זהובים וחלקם מעט סגולים עם פרצופים של נשמות שהגיעו מאי
שם
והרקיע מחליף גווניו כמו לא שפוי.
איך שבעזרת פי תיארתי מנגינה, הושפעה מכל שדה הראיה שהתרחב עד
כדי טירוף.
ופנים חלפו על פניי
והבנתי את אשר הבנתי
והשלכתי את אשר השלכתי
ושקעתי בשלווה
ראיתי בעיניי שלי את הייחוד שבכל דבר
את הייחוד שבי.
את הרוע מנסה לצוץ לי פה ושם
ובתנועה זריזה וכמעט לא מורגשת
מקפל אותו למרובע וזורק לים.
ציפורים ועופות, תרגלו לוליינות, להרשמת אישוניי
ושקעתי בשמש
בזריחה היוצאת מן הכלל הזו שבצבצה אט, אט מעל החולות בקצב
אופייני, איך שקעתי! כמה שטבעתי עמוווווווווווווווק בפנים.
התבוננתי באש, בגחלים מלהיטים כל תשוקותיי בצורה כה מוחשית,
בדיוק שם מולי, רק לקפוץ חסר()
הים
שנראה כאילו אדם עצום תופס בצידו השני ומנער מעלה ומטה על מנת
ליצור גלים.
זה נראה כמו חלום, מוזר לי להאמין במציאות הלא רגילה הזו.
וכשניגנו, יצאו שפות חדשות, לגמרי!
פרימיטיביות, אך ענוגות ומלאות סיפורים.
לעשות טוב בשביל האדם היושב לידי, לסדר לו כרית שישן כמו נוצה
בנסיעה ארוכה זו הבית.
ואפלוט את ראשי אל מחוץ לחלון והרוח תחבוק קלסתרוני,
את הדיוקן אשר ציירתי לי שם בחוץ כשישבתי בפנים.
לשכב עם הגיטרה, יחסי מין הדדיים.
לחוות מגע אישה ולחוש זאת ככישוף מוחלט, גם כל ה-מסביב השתתפו,
איחדו עצמם כולם אל תוך האווירה.
איך הטלת מימיי הרגישה כמטרת החיים!
לא להיות מסוגל להגיע מנקודה לנקודה כי בין לבין הכל מדהים לך
את הצורה!
"ווא!!! וואו!!! יאאא!!!"

ישנם עוד אינספור דברים אקסטראורדינרים ... אך אתלכלך מעט אם
ארשום את כולם.
זה קשה לראות את כל היופי הזה
ולא ליפול לתוך לועו.
אבל אצליח. לא ליפול. אלך ממש כמעט על הקצה.
בסך הכל,
עומד מולי
עולם