היא רוצה לחיות בבועה שלה, עצמה, הבועה שהיא יצרה,
אבל הם לא נותנים לה.
הם רוצים שהיא תצא ותחייה חיים "נורמאלים".
נורמאלי, מה זה נורמאלי?
-אם אני עם שיער שחור אז אני נורמאלי?
ואם אני מדברת ככה אז אני לא נורמאלי?
בשבילי כולם נורמאלים: בלונדינים, שחורים, לבנים, הומואים,
סטרייטים- כולם נורמאלים!
אבל הם, הם חושבים שאני משוגעת!

היא לקחה את הסכין והעבירה אותו קלות על ורידי ידיה, על
הורידים הבולטים שמפוצצים בדם שמחייה את הגוף.
לאט, לאט היא מחזקת את אחיזתה בסכין ובראשה עוברת המחשבה
להעביר את הסכין יותר חזק על הורידים.
ואז היא נזכרת , היא עוצמת עיניים ונזכרת בה, הילדה
הבלונדינית עם העיניים הכחולות, היא נזכרת בה ובהבטחה שלה
אליה.

היא אט, אט מורידה את הסכין ודמעות מתחילות מכסות את פניה.
היא מתקפלת ומתקפלת וכעת היא כמו עובר בבטן אמו, מנסה לשכוח
מנסה להדחיק, להדחיק את הכל.