כשהייתי קטן נהגתי לשמוע קלטות של "כנרת מספרת" לפני השינה.
זאת היתה סידרה של סיפורים קלאסיים מוקראים בשילוב קטעים
אינסטרומנטליים מיוחדים מאוד בין הפרקים. תמיד חלמתי על
הסיפורים האלו בלילה.
אף פעם לא מצאתי את הגירסה של אליס בארץ הפלאות.
הקטע הוקלט בבית (כפי ששומעים היטב) בעזרת לוג'יק - אולפני
"ביצה קשה".
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל-כך לאן - " אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.
"-בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.
"בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה."
אליס הרגישה שאין מקום לערער על זה, ולכן ניסתה שאלה אחרת.
"איזה מין אנשים גרים כאן בסביבה?"
"בכיוון ההוא," אמר החתול, מנופף בכפו הימנית, "גר כובען,
מסובב על כל הראש, ובכיוון ההוא," מנופף בכפו השניה, "גר
ארנביב, שמשתולל באביב. בקרי אצל מי שאת רוצה: שניהם
מטורפים."
"אבל אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים," העירה אליס.
"אין לך ברירה," אמר החתול: "כולנו מטורפים כאן. אני מטורף. את
מטורפת."
"איך אתה יודע שאני מטורפת?" אמרה אליס.
"זה ברור," אמר החתול, "אחרת לא היית באה לכאן." |
