"אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, ואחד לשנה הבאה!"
אבא של אושר הרים את הכסא עליו ישב אושר, יחד עם אבא של תמי.
אמא של אושר צילמה הכל במצלמת הוידאו החדשה שאבא של אושר קנה
לא מזמן. בכלל, אבא של אושר קונה הרבה מתנות. בד"כ הוא קונה
מתנות לאמא של אושר, אחרי שהוא מרגיש רגשות אשמה ויסורי
מצפון.
מה זאת אומרת 'למה רגשות אשמה'? אתם לא יודעים?
כל השכונה יודעת שאבא של אושר מזיין מהצד. זה ידוע.
כשנודע לי שאבא של אושר מזיין מהצד, חשבתי שיש לו בולבול מתחת
למותן, אבל אז הסבירו לי שזה לא ככה. בכל אופן, אבא של תמי עזר
להרים את אושר, וכל הזמן הזה אבא של אושר חשב איך הוא מרים את
אמא של תמי, יערה. אני חושב שהוא עוד לא הספיק להכיר מקרוב את
המנוש שלה. אמא של תמי הייתה כוסית לא נורמלית. פעם אחת אני
זוכר שישבנו במעגל כל הילדים, כשלתמי היה יומולדת. אמא של תמי
התכופפה לכיוון של תמי כדי לשים לה את הזר על הראש, ואבא של
אושר, שעמד מאחורי הבת שלה, הסתכל לה על הציצים. הוא הפסיד את
ה"שואו" האמיתי! אני ישבתי מול תמי במעגל, וכשאמא שלה התכופפה
ראיתי לה הכל מאחורה. לא היו לה תחתונים.
אבל לא על זה רציתי לספר לכם.
אחרי שהורידו את אושר, אמא של אושר נתנה לאבא של אושר להמשיך
לצלם, והיא הלכה להביא את העוגה עם הנרות. כשאושר בא לכבות את
הנרות יצא לו כזה אפצ'י, והוא ריסס את העוגה לגמרי, אז אמא של
אושר הלכה למטבח להביא עוגיות שוקולד צ'יפס במקום.
עד עכשיו אני לא מבין למה קוראים לעוגיות האלה שוקולד צ'יפס.
אין להם לא טעם של צ'יפס, ולא טעם של שוקולד.
פתאום אבא של ערן קרא לאבא של אושר ואמר לו להדליק טלוויזיה כי
הוא קיבל הודעה בביפר. אבא של אושר פתח טלוויזיה וכל המבוגרים
נעמדו מסביב, והסתירו לי לראות את מגדלי התאומים מתפוררים. מזל
שהיה שידור חוזר אחר כך, כי פספסתי את זה קורה על אמת.
בקיצור, בזמן שההורים היו עסוקים מול הטלוויזיה, אושר לקח
אותנו לגג של הוילה שלהם. יצאנו לתוך מרפסת ענקית, ובסוף היה
מין מכשיר כזה.
שאלתי את אושר מה זה הדבר הזה, והוא אמר שזה טלסקופ.
"בשביל מה צריך את זה ?" שאלתי את אושר.
אושר אמר שאפשר לראות את הירח ממש מקרוב עם המשקפת הזאת.
תפסתי את הטלסקופ וכיוונתי אותו לכיוון הירח המלא.
"מה אתה עושה?!" הזדעק אושר, "אבא שלי יהרוג אותי!"
"למה?" נבהלתי ועזבתי את הטלסקופ.
"אסור לגעת בזה", הוא אמר, "אבא שלי מתעצבן שמזיזים לו את
הטלסקופ".
"אבל זה לא היה מכוון למעלה בכיוון הירח בכלל", אמרתי.
"זה היה מכוון לבית שלנו", אמרה תמי.
אושר הנהן בראשו כמאשר את דבריה של תמי, תוך כדי החזרת הטלסקופ
לתנוחתו ה"טבעית".

בסוף הערב נשארנו רק אני ואושר אצלו בבית. כולם כבר הלכו.
אבא של תמי התנדב לעזור לאמא של אושר לנקות את הבית, והיא אמרה
לנו לשחק בחדר ובשום אופן לא לרדת לסלון עד שהיא מסיימת
לשטוף.
אושר לקח אותי לחדר שלו, והתחלנו לפתוח את המתנות שהוא קיבל
ליום ההולדת. אמרתי לאושר שיש לי פיפי, והוא הראה לי איפה
השירותים שלהם. היה להם אולי איזה 4 שירותים בבית, כיאה לבית
של מליאנים. עשיתי עצמי נכנס לשירותים, אבל עליתי לגג. כל הזמן
חשבתי על הטלסקופ. רציתי לראות את הירח.
במקום זה ראיתי את אבא של אושר. הוא לא היה על הגג.
הוא זיין את אמא של תמי בתחת בבית של תמי.
אחרי שהם גמרו להזדיין הסתכלתי על הירח.
זה באמת היה מחזה יפה.
9 חודשים אחר כך נולדו לתמי אח ואחות, תאומים.
זה מדהים, כשחושבים על זה: ביום שנהרסו התאומים, נוצרו שניים
חדשים...
איזה אושר.