לייל לה / היה |
הורדים ליבלבו בורוד,
הציפורים חייכו אליי
השמיים חיבקו אותי
ואני בשחור.
דרכתי על שבלולים בגינה,
הקאתי את נשמת הקפה,
צרחתי על קירות אטומים,
פצעתי פצעים ישנים.
בסוף שכבתי על הדשא בציפייה מתוחה
מוכה, מדממת, פצועה ובושה.
וחיכיתי.
וחיכיתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|