איבדנו ארץ נהדרת,
אמא שלי חיפשה אותה כל היום, גם אבא שלי,
אבל לא מצאנו אותה בשום מקום,
אבא שלי אומר שזאת המדינה שלנו, שכולם גנבים,
שאי אפשר לחיות בארץ כזאת, שפעם זה היה אחרת.
פעם היית מקליט סידרה שאתה אוהב ואף אחד לא היה גונב לך את
הקלטת, רק בארץ המגעילה שלנו כיום, גונבים קלטת מסכנה,
"ועוד היום קלטות זה פסה, כולם משתמשים בדי וי די, אז למה
שמישהו ירצה לגנוב קלטת וידאו מסכנה שבה מוקלטים שני פרקים
כולה?"
שואל אבא שלי בעצבנות.
החתולה עכשיו עולה על הממיר וזה עוד יותר מעצבן אותו, אז הוא
זורק עליה קלמנטינה ומפריש איזושהי קללה לאויר, רק אחי הקטן
ממשיך לבהות בטלויזיה הסגורה, מקווה שהכעס יחלוף ושוב יהיה
אפשר להדליק אותה.
"אותו לא מעניין שהקלטת נאבדה, הוא יושב פה כל היום בזמן שאני
קורע ת'תחת שלי בעבודה, רואה טלוויזיה ומשחק במחשב, הוא צריך
להשגיח על קלטות" ושוב פעם נמרח על הספה, מדליק סיגריה ומפצח
פיסטוקים, מסתכל על אחי הקטן במבט מאיים.
אמא שלי בינתיים מסננת לאויר משפטי "זה לא יכול להיות" ו-"זה
בטוח נמצא פה איפשהו".
אבל בסה"כ, אפשר להגיד בביטחה, שארץ נהדרת כבר לא תהיה, ואולי
אם ישדרו את הפרקים החוזרים נקליט, אבל זה לא יהיה אותו דבר,
חוץ מזה שאם אני בא לעתים רחוקות הביתה, ואני רוצה לראות עם
אחותי הגדולה ארץ נהדרת, אז מה זה משנה כבר?
גם אם יקליטו את השידור החוזר עדיף יהיה לראות את הפרקים
החדשים יותר, בפעם הבאה שאני אגיע.
בכל מקרה, אבדה ארץ נהדרת, אולי עדיף לחיות במקום אחר, איפשהו
שאין גנבים, איפשהו שאבא שלי יוכל לשבת על הכורסה הנוחה, לפצח
גרעיני אבטיח, ולראות ארץ נהדרת יחד עם הגוזלים שלו, שבאים
לבקר פעם בכמה שבועות.
ואולי לא, כי בארץ אחרת אין ארץ נהדרת ואז לא יהיה במה לצפות,
אבל כשחושבים על זה, עדיף ארץ שאין בה גניבות מאשר ארץ נהדרת,
ואולי לא, כשחושבים על זה, מי יודע?
"הילד הזה לא עושה כלום" מסנן עוד פעם לתוך מסך הטלוויזיה
המכובה, ומפצח עוד פיסטוק אחד.