באמצע המדבר עומדת,
מסתכלת מסביב,
עוצמת עיניים,
שואפת.
הזמן עוצר, דוהר,
עוברות שנים
אבל בעצם לא עוברת דקה.
כשאפתח את עיניי
אהיה אישה אחרת.
אחרת מסתכלת,
אחרת נושפת.
הנוף לא השתנה,
למעשה, גם אני לא.
אותו שיער,
אותו פרצוף,
אותה מחשבה.
גם העניים לא השתנו.
אבל המדבר משתנה,
הנפש מתפתחת.
כשאלך, המדבר ישכח אותי.
אבל אני,
אף פעם לא אשכח את המדבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.