רק היא הורגת אותי מבפנים הציפייה.
הציפייה,לראות אותך
מרעידה בי מיתרים פנימיים המסתתרים בחדרי חדרים אולי בתוך
הלב.
הלב, הוא דופק ממש מהר כשאת בצד השני של הקו בצליל שהוא רק
הקול שלך.
הקול שלך, מרגיע אותי נותן לי תחושה טובה במיוחד שאת צוחקת.
הצחוק, הוא אמיתי, איננו מזויף, מדגדג לי בקצות האצבעות.
האצבעות, הכמיהה ללטף את פנייך.
פנייך, משורטטים כה עדינים בוהקים אליי באור בהיר חלק.
חלק, העור שלך עוד לא נגעתי בו אך יכולה להבחין ברכותו.
רכות, שפתייך הן מצויירות  גם בכל פעם שאת מחייכת
החיוך שלך, נותן לי השראה נותן לי ביטחון.
ביטחון, אני מרגישה שזה נכון שככה זה צריך להיות באמת
באמת, לא הפסקתי לחשוב עלייך .
עלייך, אני חושבת  כמה דקות לפני שאני נרדמת.
נרדמת, חולמת עליינו ביחד משקיפות  על הכוכבים
כוכבים, הם נופלים אני מבקשת משאלה.
משאלה, הלוואי ותהיי פה.
פה, אני יושבת ללא תזוזה ורק מרגישה.
מרגישה, איך את מרגישה?