חגי קמרט / פעם |
לא היו ימים יפים כמו
אז, היית אחרת
רעפה אדומה נסתרת
חיה עצמה ליד קן,
ואני מנסר עצים ליד
שוקת, אינני צמא
גם מקצר זמני לא שוהה
לא היו ימים יפים כמו
אז, הייתי אחר
צינור כחול ליד מספר סודר
חי עצמי ליד אבן,
ואת סורגת מחשבות
שליד, ואינך חורשת
דוחה, מקבלת ,שותקת.
אך היה וראיתי בשלהי הימים
אמצעים ותחילות ורבדים
והיית לי ערומה כזמן,
ניסרתי שורות במחברת
ואת אל השוקת רוקנת,
זכרונות מחמת
אוהבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|