|
הדם שלי אדום
הוא זורם לו לאט
נחלים ואגמים המצטברים על כף ידי.
הוא לוקח את זמנו
טפטוף אחר טפטוף
ללא יאוש ושעמום
רק חופש
ושלווה.
דמי בוער בי
רותח כקפה
אדום מאהבה
זוחל לו עם תקווה.
מהחתך העמוק
בורח דם רב
עלפון
חוסר הכרה. |
|
|
-"איך זה, שכוכב
אחד לבד מעז?"
-"זה לא אני,
המורה! וחוץ מזה
היו עוד!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.