זוכרים את המשל על העורב והשועל?

חשבתי מה היה קורה אם...

אם השועל בא הביתה ומספר לאשתו:
"תפסתי לנו חריץ גבינה, מהעורב שהיה על העץ בגינה."
"כל הכבוד שועלי היקר, ועכשיו אדליק תנור כדי שלא יהיה לנו
קר."
"אני אלך להכין ארוחת-ערב נהדרת, ואחר-כך נצא לנו לסרט."
"אני רוצה טוסט גבינה, ושהיא לא תהיה לבנה!"
"אני אשתדל מאוד חמודה, ובינתיים תערכי שולחן לסעודה."
"בסדר, כבר ערכתי שולחן."
"יופי, כי האוכל מוכן."
 כך ישבו שועל ושועלה,  אכלו ואכלו והבטן התמלאה
 הארוחה שלהם הייתה נהדרת, וכמובן, אחר-כך, הלכו לסרט....

אם העורב היה חכם... מה היה השועל מספר לשועלה כשבא הביתה?"
"אין היום גבינה, לא הצלחתי להשיג."
"לא נורא יקירי, זה היה מקרה חריג."
"אני לא יודע מה נאכל."
"יש במקרר פשטידה של גמל."
"אז לכי להכין אותה ושיהיה לה ריח."
"בסדר, אז תביא לי מלח."
"קחי יקירתי, אני אוהב אותך מאוד."
"אל תאכל הרבה מאוד."
"אל תדאגי, הכול יהיה טוב."
"אני לא דואגת לרוב."
 כך ישבו שועלה ושועל, ואכלו להם פשטידה של גמל.

ומה אם שני העורבים, החכם והטיפש, היו נפגשים בבית-קפה?
 החכם: "שלום לך חברי היקר, איך היום שלך עבר?"
 הטיפש: "אל תשאל,  עבד עלי איזה שועל."
 החכם: "גם אלי בא שועל אכזר, ואמר לי כמה שאני 'סופרסטאר'."
 הטיפש: "ומה עשית, ידידי השחור?"
 החכם: "עשיתי ממנו מוח של ציפור."
 הטיפש: "תוכל לפרט ידידי היקר?"
 החכם: "החזקתי את הגבינה, בעודי עף ושר."
 הטיפש: ""חבל שלא עשיתי זאת בעבר."
 החכם: "לא נורא, תנסה מחר."
 כך ישבו שני העורבים, ודיברו על החיים הרעים והטובים.