ידידות נפלאה, נרקמה לה לאיטה.
פסיעה אחר פסיעה, בהתמדה.
כמעט שנתיים ימים, מוצאת עצמה
ממריאה לשחקים.
נדבך נדבך היסודות מונחים,
אחריהם באים עמודי התווך.
שרית יקרה שלי, את עמוד תווך
מאוד "איתן" עבורי.
מפרגנת לי לאורך כל הדרך,
מעצימה את יכולתי, לטפס למרומים.
תודתי העמוקה לך נתונה,
על כל הפינוקים שעשית עבורי.
נתינה מכל הנשמה, עם תמיכה מלאה,
למניעת נפילה.
אהבתי כל פרגון ופינוק,
אהבתי יותר מכל, את הזמנים שבילינו יחד,
כל פעם שלמסעדה מצאתי את עצמי, נלקחת.
בנאמנות אין קיץ, הוצאת אותי החוצה,
בימים קשים של כאבים,
כדי שלא אשכח את הבחוץ,
ואראה את הבפנים.
הרכות שבך, החברות שלך,
לי מאוד חשובים.
מקווה אני בזאת, שגם אני יודעת, לאהוב אותך,
בדרכך שלך...
חום ואהבה אליך שלוחים,
מחברתך המודה לך - על הכרותה אותך:
"תודה על מי שאת".