וכמו ביום הקודם, ובזה שלפניו
התעוררת קצת לפני שש בבוקר. (אתה טוען שזה טוב לקום מוקדם, ככה
יש יותר דברים להספיק, על מי אתה עובד? אני יודעת שאתה אוהב
לראות אותנו ישנות, זה מזכיר לך שאתה עדיין השולט בבית. מגן
עלינו בזמן שאתה מתהלך את אותה הליכה חסרת משמעות שלך).
תתלבש,ותצא לאותה הליכה שאתה עושה כבר 3 שנים ברצף, כי זה הדבר
היחיד שיש לך להיאחז בו - הבריאות שלך, שגם היא, רופפת משהו.
תחזור מיוזע, מסופק, תשוש, תרגיש כאילו שינית את העולם,
(תתעורר! אף עולם עוד לא השתנה מקימה מיותרת בשש בבוקר).
היא לקחה לך את האוטו, בלי ששמת לב, אז אתה נכה.
אין לך לאן ללכת, וגם אם היה לך - אין לך איך.
תכין לך ארוחת בוקר מזינה (צריך לשמור, לא?), תצא עם הכלבה,
ותאהב אותה בכל ליבך, על זה שהיא עדיין מעריצה.
תתיישב מול המחשב, ותנבור בעולם הבורסה, אותו בור שחור שנפלת
אליו לפני כמה שנים, מיד אחרי שאיבדת את עבודתך.
בהתחלה זה ירגש אותך, עוד מניה עלתה, בעוד שאחרת נפלה.
אין מומחה ממך.
"בית בשבדיה"
"מכונית"
"צימר בצפון"
הבטחות שחוזרות על עצמן, לשווא.
תשחק עם שאר החברים המובטלים שלך משאר העולם, שש-בש , תסתפק
בניצחונך עליהם, כדי לאזן את שאר ההפסדים בחיים שלך.
כעבור כמה שעות בהן תבזבז את זמנך ה"יקר" על ישיבה מול המחשב,
תתעייף.
תלך לישון.
תקום.
תאכל.
תלך למחשב.
תסע.
תקנה מניה.
תאכל.
תלך לישון.




תנוח...

ולי אין שאיפות. נכון?