אני - מספר 4653, נולדתי בפולין,
בבניין מספר 4, קומה 7, דירה מספר 9.
אני מספר - 4653, גדלתי עם מספר 4654 ועם 4655,
היו שנים רגועות...
אחרי 4 שנים, הופיעו 6 אנשים, ב-2 מכוניות,
הדליקו שני פנסים והוציאו את שלושתנו והכניסו אותנו למכוניות.
אותי ואת 4654 לאחת, ואת 4655 לשנייה.
הגענו למחנה 43 - "העבודה משחררת" הייתה הסיסמא,
נכנסו לצריף מספר 28, מיטות 11,12 בצד ימין.
אנחנו היינו בתור מספר 125, בכל טוב 570 אנשים בערך - אך כמה
מאות בבירור.
אחרי 7 שנים שהייתי חי, ראיתי המון מספרים - אך רובם היו
באושוויץ.
רוב המספרים, הקטנים והגדולים, החולים והבריאים היו באושוויץ.
היו כמה מספרים שאהבתי שהגנו עליי מלבכות, כשהיה קר או עצוב.
אך מה שאף פעם לא שכחנו היה שכולנו היינו מ ס פ ר י ם !!!
ערב יום הזיכרון... |