אני- מספר 4653, נולדתי בפולין,
בבניין מספר 4, דלת מספר 9, קומה 7,
אני- מספר 4653, גדלתי עם מספר 4654 ועם 4655,
היו שנים רגועות...
אחרי 4 שנים,
הגיעו 6 אנשים, ב 2 מכוניות,
הדליקו שני פנסים,
והוציאו את שלושתינו והכניסו לשתי המכוניות,
אותי ואת 4654 למכונית אחת, ואת 4655 לשנייה.
הגענו למחנה 43: "העבודה משחררת",
זו הייתה הסיסמא, נכנסנו לצריף מספר 28,
מיטות 11,12 בצד ימין.
אנחנו היינו בתור 125,
בכל טור 570 אנשים בערך - אך כמה מאות בבירור.
ב 7 שנות חיי ראיתי הרבה מספרים, אך רובם היו באושוויץ.
רוב המספרים, הקטנים והגדולים, החולים והבריאים היו באושוויץ.
היו כמה מספרים שאהבתי שהגנו עליי מלבכות כשהיה קר או עצוב.
אך מה שאף פעם לא שכחנו היה שכולנו היינו   מ ס פ ר י ם !!

נכתב ביום השואה...