שני זקנים כבר במים.
גבר שלישי, מעט צעיר מהם, עוד עושה מתיחות על החוף.
יום שני, שמונה בבוקר, עוד לא אביב.
תקופה יפה עכשיו, תקופה של שינויים, כך נראה.
מה עושה לי טוב? מים, ילדים, מוסיקה.
החלטתי לעזוב את הדירה ולחזור לבית-הורי לזמן מה. בתור שלב
ראשון.
שני הזקנים יצאו מהמים ונעמדו מתחת למקלחת.

אתמול באה בחורה לראות את הדירה.
היא מצאה חן בעיניי, כי -
א. היו לה קוקיות, או קוקייה אחת לפחות.
ב. היא חלצה נעל בטבעיות ובלי לבקש רשות.
ג. היתה לה חולצה גברית מדליקה.
ד. היא ניסתה לשמור על פאסון ולא כ"כ הצליחה - מדי פעם השתרבבה
לה איזו הסמקה.

מה אני לא אוהב בתל-אביב?
זרים לא מברכים אחד את השני לשלום.
אי אפשר לעשות פאוז.
"לא קפצת עליה היום, חלפו יומיים - והנה נשארת מאחור".
זה פשוט כך.

איש עסקים עם ז'קט ותיק ג'יימס בונד חולף לידי.
אנחנו על חוף הים.
לא הייתי יכול לנסח את זה יותר טוב בעצמי.
ברגעים כאלה אני מעריך את חוש ההומור של המקריות.