שתיים שלוש בבוקר אלו השעות היפות-
השעות המאוחרות של הלילה,
והמוקדמות של הבוקר.
אפשר להריח את האוויר
ולשמוע את השקט.
כשהכל מסביב שחור וחשוך,
השקט טיפה צורם.
וכשאני מתרכזת בו
אני מגלה שהוא לא לגמרי מושלם-
אני שומעת נביחות רחוקות של כלבים
שלא שמעתי קודם,
משק כנפיים של ציפור
ודיבורים עמומים מהבית הקרוב.
הכביש שחור וארוך ורק
מנורות הרחוב
מאירות חלקים ממנו.
ושוב למרות הרעשים-
יש שקט.
שקט. והאוויר עומד,
והחושך צורח.
וזה הזמן שלי לחשוב
הזמן בו אני יכולה להתרכז
ולשמוע את המחשבות שלי בבירור
ללא הסחות דעת.
שתיים שלוש בבוקר אלו השעות היפות-
השעות המאוחרות של הלילה
והמוקדמות של הבוקר.