אנו מסתתים את אהבתנו מאבנים
יחד, כתף אל כתף, שקט שמופר על ידי חבטות פטיש
חוצבים מנהרות של שיש בקווים שמטרתם להצטלב.
הייתי פוסעת לבדי ואוספת חלוקי נחל על חוף שאינו נגמר,
ועכשיו כל שהותרת לי הוא לכרוע על ברכי ולאסוף את השבבים.
עוצמת את עיניי כמו שהערת כדי שלא אתעוור מן האבק
כשאני בחושך אני נוגעת בך
ואתה כולך עור ועצמות מחודדות
וכל כך רך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.