על דגי ודברים אחרים
יש דברים שאיש לא יבין
דג ששוחה בעיגולים וחושב שיתקדם
או אנשים שתקועים במעגל אין-סופי של שיגרה
דג שרואה מול עיניו באקווריום השקוף את כל מה שטומן לו העולם
אך אינו יוצא מהאקווריום לעולם כי הוא מפחד להתייבש ולמות
ואנשים, שכל חייהם עוברים מולם בלי לנסות לגעת בעולם שבחוץ.
אנשים שפוחדים להתייבש ולמות.
יש גם כאלה.
ודגי שיום אחד מת, ונשטף באסלה. חי את חייו הקצרים וזהו.
מקסימום כותבים עליו קטע קצר.
ואנשים שבסוף דועכים מבלי שהשאירו את חותמם בעולם. קבורים
בקברים סתמיים שאותם איש לא יבקר. מקסימום יכתבו עליהם קטע
קצר.

ודגי שאותו אהבתי אך לעולם לא הראיתי לו זאת כי לא חשבתי שהוא
יבין. לא חשבתי שזה חשוב.
ישנן אהבות של שנים שנשארות כאלו. הפחד שהשני לא יבין.
עד שדגי מת.
ואז הכול יוצא, כמו תמיד טיפה מאוחר מדי.
אנשים שרצית להגיד להם אתמול כמה הם חשובים לך. היום הם כבר
אינם וכל מה שנשאר לך זה לחשוב על זה. לחשוב ולחשוב ולחשוב.
תמיד אותו מעגל.
כמו דגי ששוחה לו באקווריום העגול...

דגי,
תודה שנתת לי להביע אהבה. משהו אומר לי שאותך אני לא אשכח כל
כך מהר.