[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריה חסוי
/
סורגים

אני זוכר שפעם גנבתי לחם.
רק לחם... רק לחם, כיכר לחם.
השוטרים תפסו אותי, הם נתנו לי מכות, זה כאב... מה גנבתי? כיכר
לחם! רק לחם!
הלכתי למכולת וראיתי את האיש הזקן, האיש הזקן שתמיד ישב וקרא
או אכל דג מלוח מקופסת ברזל.
האיש הזקן גנח ואמר "מה רעים הם חיי, כל יום, כל יומיים אני
יושב, קורא ואוכל דג מלוח, דג מלוח מזורגג".
או! או! האישה היפה הגיעה. היפיפיה של תל אביב... שוזרת את
שיערה בוורד יפה כמעט כמוה.
האישה היפה נראתה מסוחררת, הלכה סחור סחור עד שנפלה. הלכתי
להנשים אותה ואז נזכרתי שהיא חולת סכרת.
בהינף יד לקחתי כיכר של חלה מתוקה והכנסתי כל חלק מהחלה המתוקה
עד שרק העטיפה נשארה.
ברגע שבו החלה נגמרה נכנס בעל המכולת וראה את החלה... הוא מיד
התקשר למשטרה והחל לצעוק על הפקידה "יש כאן גנב! הוא גנב כיכר
לחם! והוא רצח אישה צעירה! תבואו מהר!"
צעקתי עליו כתשובה "אני לא גנב! תבין את זה! היא התעלפה! נתתי
לה חלה! תנתק כבר!"
השוטרים נתנו לי מכות... זה כאב, אך זה לא כאב כמו מכת הנפש
שקיבלתי היישר בלבי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אפשר לשאול
אותך חידה לא
קשה?"
"עזוב, בוא נלך
לבמה חדשה"


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/04 10:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריה חסוי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה