איך אני אגיד לך את זה, אני אוהבת אותך.
איך אני אתעלם מזה? שאני מרגישה כ"כ שונה שאתה בסביבה.
שאני מתכחשת למה שאני רוצה.
שזאת עוד אשליה בלתי פוסקת.
המעגל לא יפסיק לעולם.
אתה בלתי מושג.
חי בעולם שלך, בלעדיי,
ואני, לא מפתחת תקוות.
כי אצלי הדברים נראים אחרת,
לעולם לא תוכל לנחש.
הייתי רוצה שתבין, ברור.
אבל אני לא ארשה לעצמי לגרום לך להבין.
כי ככה.
ככה העולם.
לא נועדנו אפילו להתיידד.
בגלל התקופות שעוברות עלינו,
ומשום שהמצב בו הכרנו לא מאפשר זאת.
בנתיים, אמשיך להגיד לך מילים פשוטות,
ולהסתכל לך בעיניים, עם הרבה תמיהות
לחיות במסתורין אין סופי.
בלי לדעת מה אתה מרגיש.
זהו הסוף, אך רק ההתחלה...