בדרך הביתה,
השמש חייכה,
קרן שלחה,
חיממה וליטפה.
את השמיים,
נישקה באדום,
הוסיפה גוון ארגמן,
תחושה של חלום.
הדרך עם הזמן,
הלכה והתקצרה,
הבית,
כבר באופק נראה.
ההר המוכר,
העצים, המרפסות.
נוסטלגיה,
של שנים רבות.
חזרתי הביתה,
אל המוכר,
חזרתי הביתה,
אל העבר.
התמונה עצמה צולמה באילת (רחוק מהבית (-: ), אבל משום מה היא העבירה לי תחושה
של חום ביתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|