|
כותבת מילים
חסרות משמעות.
מחייכת חיוכים
מלאי רייקנות.
בעולם משלה
אך עדיין עם כולם
מזוייפת מבחוץ,
כשעומדת מולם.
מדלגת,
ממסכה,
למסכה.
אף פעם לא עושה כרצונה.
נפשה משוטטת
ללא מענה,
מתהלכת בתוך גוף מעונה.
מעוכה על הרצפה הקרה,
בלילה גשום.
זה הסוף,
גופה כולו רדום. |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.