כבר שעות שהעט מילימטר מהדף
דקות ארוכות אינסופיות ועדיין לבן
רק פרצופי שוכן עליו
יאושי רוקד עלי יחד עם מצוקתי
הדיו שנוזל מצביע על חוסר מצפוני
הכתיבה השירה הריקוד והפרידה
את הפרוצה המופקרת הבוגדת אהובתי
אט הדיו האדום ישטוף את עיניי
הכחול את מוחי
והשחור את ליבי
--
ימים יאפילו ושיריי יחשיכו
עת לפחד ועת לדעוך
זעמי יכלא ואט יכלה
את אהבתי
את קלוני
--
שירי יספידו
מילותי יהרגו
נשיקותיך צחיחות כשלג
הלבנה תקטן ממידותייך
דירסי אותי בתשוקתייך
כבשי אותי ביופייך
היי שלי