צדפה שכבה על החוף,
החול הזהוב והחמים מגדגדג אותה.
קרני השמש החמימות קורצות לה,
נעים לה, לצדפה,
נעים לה, ככה סתם, לשכב על החול להביט במים התכולים.

צדפה שכבה על החוף,
כל כך שקט לה, היא שלווה,
אין אויבים כמו שבמעמקים, היא לא צריכה לנסות יום יום
לשרוד את החיים הקשים.
אף אחד כבר לא יפגע בה, רק שקט.

צדפה שכבה על החוף,
שעות שהיא שוכבת שם,
נהנית מכל רגע נתון,
לא משעמם לה, היא מאושרת.
מאושרת במחשבה של "ככה זה בגן עדן".


צדפה שכבה על החוף,
הלילה כבר הגיע, לילה קייצי חמים וקריר באותה מידה.
כל כך נעים לה,
הבריזה מלטפת אותה,
פני הלבנה קורנות לה אור לבנבן,
הגאות מגיעה, גלי הקצף המימיים נוגעים לא נוגעים בה.
ושקט.

צדפה שכבה על החוף,
השחר עלה, המים שוב תכולים.
השמש שוב שולחת קרניים חמימות אל הצדפה.
עדיין נעים לה, היא לא רוצה לעזוב כל כך טוב לה.

הצדפה כבר לא שוכבת על החוף, תייר לקח אותה.