החושך עוטף
הלב כואב
הימים אל מולי מתאספים
בפשטות ובקלות הם חולפים

ואתה, אתה טובע בתוכי,
אתה, אתה שומע את קולי,
אתה, עוד מביט בעיני,
טועם את שפתיי,
מלווה ליילותיי.

פזמון:
מהי מציאות?
אולי אני יודעת למה,
מהי מציאות?
אולי אוכל לדעת כמה,
ואם לא נצליח לגעת באמת,
אפשר שלפחות את הלב נשרת!

והצללים עוטפים
הצלילים מתקרבים
שומעת את קולך מרחוק
לא יודעת את הבכי, את הצחוק

ואני, אני טובעת בקולך,
אני, אני יודעת רק אותך,
אני, שרואה את הכל,
חולמת את דמותך,
צובעת בכחול.

Part C:
החיים ממשיכים,
אחרים מביטים,
הכאב לא פוסק,
רוצה רק אותך, אותך לחבק...

פזמון:
מהי מציאות?
אולי אני יודעת למה,
מהי מציאות?
אולי אוכל לדעת כמה,
ואם לא נצליח לגעת באמת,
אפשר שלפחות את הלב נשרת!

©PeTeL