|
הפנים הפכו סגולות
ומרוב דמעות
שהיו בתוכי
נזכרתי
עצוב לי כאן
על ענן קטן
במיוחד שהגשם אשר יורד דרכו-
אין סופי הוא.
ולמרות זאת
ומכיוון שכך
אני אוהבת אותך.
פעם אמרת לי:
"אהובתי. לנצח"
כבר שכחתי
בוא נפתח דף חדש
נשכח את הישן
אתה יודע שאני לא באמת
אשכח |
|
|
עשר דקות של
בכי, עם נזלת,
אבל רק עם נזלת,
שוות ערך לשנה
של רחמים עצמיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.