לב צלול בראש מוצף
מרחפת, צפה בחלל.
נושמת אהבות,
מריחה חיוכים
מרגישה את הלב שלי גדל
עמוק עמוק בפנים.
אבל איבדתי יקיר,
איבדתי את אהבתי.
עכשיו עצוב אך שמח,
מנסה לעבור הלאה ולא מצליחה,
אין מוצא מאהבה,
הלב לא שוכח.
גם אחרי שנים, כאב,
ניצוץ בעיניים, נפילה לתוך תהום,
דמעה ופחד.
איבדתי אהבה שקיבלתי,
לקחתי אותה והחלפתי,
לא בלב שלם, בלב חצוי,
מחורר.
החזרתי נשמה
לארון הנשמות,
עוד שלד של לב חסר חיים.
הארון כבר מלא בשלדים,
עצמות ונשמות.
מחכה שמישהו יגיע ויפתח את הארון שלי,
בלב שלם, ברצון לקבל
את כל מה שבתוכי,
שלד שדוף ואוהב.

14.11.2004