את החיים שלך למדתי להכיר,
את השגרה שלך חייתי.
את איתי לאורך כל הדרך
איתי, אבל לא שלי.
ואת כעש רק לאש נמשכת
מוצאת תנחומים בין מילותיי
במובן מסויים אף קצת מנצלת
ולא מבחינה איך הופכת למרכז חיי.
השבועות לימים, הימים לשעות
הזמן מתעופף כנוצה ברוח
תגעי בי, ולו במעט
בכדי למגר את אשר ארצה לשכוח.
הנה עוד אחת שתגרום לי להרגיש
שהרגש הוא מחלה ממנה צריך להתגבר
הנה עוד אחת שאין בי את הכח
להתמודד עם שדרוש כדי שתשאר.
הילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.