אבא בנאדם נאור מאוד
מדבר דברים חכמים
הוא תרבותי ושנון, יודע מילים גבוהות מהן.
הוא מספר לכולם על דברים שהוא עשה
מקומות שהוא ראה
נסיונות שהוא ניסה...
הוא גם לא נותן להחליק מילה
זה הוא מדבר, וכולם, שתיקה
אבא חוזר הביתה עייף, היום כבר לא יום שבת
פתאום לאבא אין דברים יפים לומר
פתאום אבא מסיט את המבט
קרה משהו לאבא, זה לא בגללו, זה פשוט יום חול
לאבא מותר לצעוק, הוא כבר לא מדבר כמו מכחול
כבר לא מורח מילים בעדינות, כבר אין ציוריות בקולו
אבא שונא שהכל הפוך, זה לא בשבילו
אבא לפעמים בורח, הולך ברגל ונרגע
אבא מתרגז שהוא כבר קירח
אלו אנחנו שגורמים לו להתעצבן ולהוציא קללה
מרגיז אותו שאנחנו מואסים
בצביעות בשנינות בהצגה
אבא לא אומר שהוא נעלב, אסור לו להודות שהוא נפגע
אז אבא בוחר בדרכים מקוריות, להראות לנו שטעינו
אבא כועס, צווח על חפצים
אבל אל תספרו, זה בינינו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.