את חולמת על דרכים נקיות
אבנים שלא מדרדרות
שבילי קוביות צהובות
שמלת מלמלה וכובע קטן, כמו שהיית ילדה
את צוחקת... אבל אז את בכלל לא רצית ללבוש שמלה
אמא הכריחה ואת צעקת והתפשטת בגינה
היום את רוצה לחזור לשם, לאותם הימים
היום היית נותנת.. את כל דמי הכיס, כדי
שאמא תלביש אותך... רק לפעמים
שאמא לא תהיה, זאת שכל הזמן דופקת בדלת...
שאומרת לך להפסיק לנעול, כי מה כבר יש לך להסתיר..
זאת שכלום לא מספיק טוב בשבילה
והיא כל פעם מחדש מתחילה להחוויר
איך היית טפשה כל כך,
איך לא הבנת?
אולי את משחקת אותה ראש קטן,
ראית והתעלמת...
את רוצה שהיא תתן לך לאהוב אותה,
את רוצה שהיא אותך...
אבל את שומעת בראש את הקול שלה
"אני לא כזאת, אני באה מבית לא מוצלח"...
ככה חינכו אותה, להיות קרה ומרוחקת
היא דואגת, כן,
היא אוהבת מבפנים,
החיבוק הזה, הנשיקה,
לא באמת חשובים |