|
בֵּין תָּאֵי מְעוֹנָם
כִּשְׁנֵי תִּיקָנִים שֶׁסֻּמְּאוּ
נוּעַ בֵּין כְּתָלִים בְּמִלּוּי
רְשִׁימוֹת אֵין סוֹף יִים
הוּא עוֹלֶה, הִיא חוֹצָה
הִיא יוֹרֶדֶת הוּא עוֹבֵר
כָּל הָעֶרֶב כָּךְ
תְּנוּעַת מֶלְקָחַיִם אִלֶּמֶת
הַעֲבֵר וְהָסֵר, הַבְרֵג
זְרֹק, שְׁלַח, מַלֵּא,
שְׁפֹךְ הַרְתַּח
שׁוּרַת פְּעָלִים עֲשִׁירֵי תֹּכֶן
בִּשְׁתִיקַת עֲש-ִיָּה מְבֹרֶכֶת
בְּמַעֲבַר חֲצָיָה
בֵּין פְּאַת הַמִּטָּה הַזּוּגִית
לְפֶתַח תָּא הַתְּלִיּוֹת וְהַקִּפּוּל
נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט מֻפְתָּע
יָדַיִם בְּהִסּוּס עוֹלוֹת
מְקַעֲרוֹת חָלָל
הִיא בִּתְנוּפָה כּוֹנֶסֶּת עַצְמָהּ
אֶל הַקֵּן שֶׁנִּבְנָה
נִשְׁלָף חֵדֶק מִבֵּית הַנָּדָן
מִתַּרְדֶּמֶת חָרְפִּית מִתְעַלֶּה
וְעֵת שְׁנֵי נִצּוֹלִים אַחֲרוֹנִים
מִסְּפִינָה טוֹבַעַת חוֹבְקִים
בִּצְמִידוּת שֶׁל ש-ְרִידִים -
מְשַׁכֵּן עַצְמוֹ בְּבֵית הַחֵשֶׁק
12/01/2005
|
|
|
פעם היו לי
קערות מזכוכית,
אז הייתי שוברת
אותן.
אז הם קנו לי
קערות מפלסטיק,
אז הייתי ממיסה
אותן.
ואז הם קנו לי
קערות מקלקר אז
הייתי מפוררת
אותן.
ועכשיו כבר אין
קערות רק שקית
ניילון שמחוברת
לי ליד.
האנורקסית מחלקה
ג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.