הוא כתב לי מכתב. אבל הוא סתם אחד.
את יודעת שהכל בחיים זה מבחן. החיים פה בשביל שנלמד, אבל לפי
דעתי הדבר הכי חשוב הוא האהבה בחיים. לא משנה מה, האהבה באה
בחיים, בכל מחיר.
שתדעי שאם את בצרות אני יכול לחלץ אותך.
ותזכרי שחיים פעם אחת וצריך לנצל את זה (הוא גם הוסיף הזמנה
לדייט בשישי, אבל זה לא עקרוני, כי הוא סתם אחד...)
הוא גם צייר לי ציור שהוא פירש כאהבה, כאחד בתוך השני הוא כתב
לידו משפט -
"את החיים אי אפשר לתכנן מראש, אפשר רק שני צעדים. אם תנסי
יותר, ימחקו גם הצעדים הקודמים וגם העתידיים".
אני מנסה להבין איך הסתם הזה צדק. הרי הוא סתם ניסה להישמע חכם
ואפילו לא חישב את המשפט. המשפט הזה התגלה כנכון. ללא שום
היגיון, אבל עדיין מתממש. לכן הגעתי למסקנה, שאיזה סתם אחד,
הטיל עלי קללה.
אז אני מקוללת.
על דעת עצמי.
כל סתם מתברר לבסוף כדבר עקרוני וחשוב. אי אפשר להתעלם. אי
אפשר לבחור מה זה סתם סתם, ומה זה סתם אמיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.