יום הולדת שמח.
תמיד רציתי להתאבד ביום ההולדת.
ולא רק בגלל סגירה יפה של המעגל, למות ביום שבו נולדתי.
יום ההולדת, הוא גם חג האהבה הנוצרי, אותו יום שאני חוגג לבד
מדי שנה.
אותו תאריך מקולל שכאילו בצורה צינית.
היקום גזר עליי בדידות.
וכשכל החברים מבלים עם החברות שלהם, נותר לו חתן יום ההולדת
לבד.
מי ירגיש?
מי ישים לב?
כמה זמן ייקח עד שישכחו אותי?
חלקם עוד עושים את זה כשאני עדיין בחיים.
אני צל לפעמים.
הד.
אבק שנישא ברוח.
עד מתי?
יום הולדת שמח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.