[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שלמה בלטמן
/
פאוסט חלק 1

-שב נא ילדי, שב והסכת!
מדוע נפולות פניך? מדוע אתה עצוב?
מה!? אתה מופתע, הרי אתה יודע שאני נמצא בכל אחד מכם ומחשבותיך
הם לרוב מחשבותיי, אז מדוע אתה כועס ומדוע מאוכזב?
הרי בן אנוש הוא,
נכון, תשובה נפוצה היא זו, אך קיימת עדיין, ובהיותו בן אנוש
קיים אני בו, במוחו נוצרתי!
התנהגותו הוא מייחס אלי למרות שאין אני אחראי לה או לשלך, כוחי
נובע ממך ולא ההפך הרי אתה יודע.
למה אני מחייך אתה שואל, הא, הרי רצונך שאני אחייך.
את הסכין שבידך לא שמתי, גם אתה לא דומע כמדומני.

+עיניי יבשו מזמן, גר אני בארץ צחיחה לא נתת לשום דבר לצמוח
בה, כבר התיאשתי מלנטוע, לצמוח לא תיתן לו, לפרוח לא תרשה לו
וחיים לא תעניק לי!
לא, סכין זו לא הנחת בידי וטעית במחשבתך שעצוב או כועס אני
הרי...

-כעס ועצב כבר לא נותר בך.
שמעתי את זה בעבר לא?

+כן, שמעת אם קראת.
הסכין אולי בידי לקחתי, אך את הלהב מקרב אתה לגרוני!
לא מופתע אני, אכזבות רבות היו לי ולמדתי, למדתי אותך!
והשכלתי לדעת שקיומך נמצא בנו ונוצר על ידינו.

-כן... תלמידי הטוב ביותר הוא אתה, גאוות הכיתה פשוט, תאמר לי
משהו ילדי, מדוע זה למדת אותי כל כך טוב? ענין זה קירב בינינו
מאד אתה יודע, לקחתי חסות עלייך ואפילו דאגתי לשעורייך.
חייך בידיך נותרו למרות שהצעת לי אותם פעמים רבות...

+ולמה אותם לא לקחת?!
על נשמתי השטלת, את גורלי נטלת, את שמחתי קברתה ואפילו זר
פרחים שלחת. אך אותי בסבלי השארת, להתבוסס בדמי נותרתי
ובאדישות בסבלי נשארתי. מדוע אותי לא הושעת? הרי תלמידך המובחר
אני ואת כל הרצאותיך גמעתי.

-ובכל זאת לא למדת. את הרצאותי שיננת, את מילותי דיברת ואת
מסרי העברת לנשמתם של בני אנוש תמימים, ליד ימני נהייתה, אין
עוד תלמיד אתה אלא לדוברי התמנת, לנביאי בין בני התמותה
קודמת.
מדוע זה אתה מחייך עכשיו ילדי?!

+הרי מחשבותי הם לרוב מחשבותיך, לא כך אמרת מורי ומלמדי היקר.
מחייך אתה אך פחד ניגר מעינייך.
מה? אתה מופתע?
הרי, יודע אתה שאני יצרתי אותך ויודע אתה שהסכין לא בידי נמצאת
אלא בידך וגרונך על הלהב מורי.
מדוע אתה כועס ומדוע מאוכזב. הרי בן אנוש אני ובמוחי נוצרת.
הבנתי למה אתה כאן ומה רצונך ממני, יודע אתה שענני גשם ברקיע
ואדמתי צמאה לתקווה, נביא שקר הייתי ורואה אני את האמת עכשיו!
מדוע נפולות פניך, מדוע אתה עצוב?
תלמידך מורד בך!
אני הוא זה שמקרב את הסכין לגרונך!

- הא
ילדי מאס בי, מיהו זה שגידל אותך ומיהו זה שדאג לך, הרי כוחך
בא ממני וברגעך הקשים למי פניתה. לא תוכל לגרשני, את עיניך
פקחתי, את מוחך שחררתי, על ליבך שמרתי ולחרבך הייתי
במלחמותיך.
מעצם היותך בן אנוש זקוק אתה לי!
ואתה מורד בי?!
הרי מרידה זה אני!
אינך מבין? לא למדתה? אני נמצא בהכל!
בתוך עצמותיך מגוריי ובעורקייך זורם אני, בלעדי רדום תהיה.

+טועה אתה מורי, כוחך בה ממני וברגעי הקשים אתה הופעתה, את
מוחי אטמת, את ליבי סגרת ולשלשלאות הייתה במלחמתי.
בלעדיך אקום משנתי ותקווה אלגום בנישמתי הראשונה. אך בדבר אחד
צדקת, לא אגרשך, הרי אז תחזור בכוחות מחודשים ובניפילתי
הראשונה תבוא להרימני. אך לא זקוק אני לידך וגם לא לחדות
לשונך, לא, לא אגרשך, אלא אשמידך! אחתוך את קיומך.
כמו שמיכה חמה אתה, שמונעת ממני לקום בבוקר.כמו חלון סגור
שמחשיך את חדרי ולא מראה לי שיום כבר הגיע. אך ער אני כבר
ולקום רצוני! עייני פקוחות לרווחה וחיים ממתינים לי מחוץ
לדלת.
מילה חדשה אנשא בפי כשאלך ברחובות, מילה לא שלך תשורבב לאוזני
התמימים או שמא אקרא להם רעי.

-רעיך?!
רעיך אתה אומר ויודע אתה שאין הם מתקרבים אליך, שכוחם לא משווה
לשלך, מעליהם אתה!
כמו נביא שמוביל את צאנו מתשובה אחת למשניה, כמו מורה שנותן
תשובות לילדיו, תמימים הם.
תשקה אותם יין, שמחים יהיו.
תשקה אותם חומץ, עצובים יהיו.
תשקה אותם מים, והם יחיו.
אל תשקה אותם וצמאים למילותיך, הם יבכו!
הרי חזק וסוחף אתה ואחריך הם ילכו.

+שב נא מורי, שב נא והסכת.
תמימים הם כמוני ושקרים אני משקה אותם, שקרים ששמתה בפי.
הם אינם צמאים למילותי, הם קונים את שקרי.
חלש אני ואבוד, מילות נבואה אין לי, רק עם צלקות קרב נשארתי.
הכח שאתה מציע לי הוא כח רק בעיניך.
רוצה אני לשוט בחיי ולא לחתור, זורק אני את המשוט למים כשם
שאני זורק אותך. אשליותך מתפוגגות למול עיניי ואוויר צח נושב
בפני.
טיפות דם כבר זולגות מצווארך ופניך מבשרות את הבשורה.
שלום לך חברי, שנים רבות ליוותה אותי אך סופך הגיע.
בהלוויתך תהיה לבד כי אני לא אבוא, תשרף במעמקים כי גם קבר לא
מגיע לך.
ומדוע אני מחייך שאלתה, כי את האור ראיתי וללכת אליו רציתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"עשינו לנו
אומנות פן ניכחד
בשל האמת"
(ניטשה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/11/04 20:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלמה בלטמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה